אני לא בטוח איך זה קרה בדיוק.
בפעם האחרונה שהיה לי בלוג, זה היה הרבה לפני וורדפרס, בטח פייסבוק או טוויטר. זה היה הרבה לפני שהאינטרנט הפכה למקום העבודה שלי (למרות שכבר אז חייתי והרגשתי בה הכי בנוח).
ב-n0where, בלוג קטן וילדותי (שאני עדיין מאוד אוהב), לאורך חמש שנים, גדלתי מילד מתבודד שמשחק במחשב בבית, לבן 18 שחווה לראשונה חיי נוער אמיתיים, לחייל שחי חיים רחוקים במקום רחוק.
קצת אחרי הצבא, כשכבר התחלתי לעשות אינטרנט אמיתי בדקס, שמתי לב פתאום שקצת מאסה בי הכתיבה, ואני קצת בה. לא אהבתי את מה שיצא תחת ידיי. אז ניצלתי את ההזדמנות וסגרתי את n0where, ברגע שנחשפתי לראשונה לטאמבלר. התאהבתי ברעיון הרענן הזה, להביע את עצמי באמצעות דברים של אחרים, באמצעות האהבה שלי, ולשתף אותה עם העולם, באופן הכי פשוט וקצר וויזואלי.
ובינתיים, ישבה הכתיבה איפשהו בתוכי וחיכתה, קורצת פה ושם (זה לא הבלוג הראשון שפתחתי לעצמי השנה).
עכשיו – זה מרגיש הזמן. אני חי בתל-אביב, מוקף אנשים שאני אוהב (ישנים וחדשים), אני מובטל, בלימבו בין עבודה ולימודים, יש לי זמן פנוי, אני בודד (עוד על כך מאוחר יותר) והכי חשוב, יש לי המון מחשבות ושאלות בראש. אולי כאן אצליח ליצור מקום לדברים האלה, למצוא להן צורה מסודרת.
עכשיו, כשמילאתי את חובתי ועשיתי 'פוסט ראשון', אפשר להמשיך.
אז שלום, אני שגיא.
"יהיה סמלי להתחיל לכתוב ביום הולדת, לא?"
יהיה סמלי, כן. (איזהכיף!)
אה, וגם – יאי יומולדת!!!!!
אני לא מאמין שאני לא הראשון!##*&#$
המון מזל טוב (עוד כמה זמן לא נזכור את זה, אבל היום בערב הולכים לאכול אחלה המבורגר – רק בשביל התיעוד).
בהצלחה עם העניין D: