שנים ורזולוציות

אני אכתוב יותר בבלוג, אקרא יותר ספרים, אפגוש יותר חברים, אשקיע בעצמי, אהיה יותר כנה, אצלם יותר, אלמד יותר, אעשיר יותר, אהיה טוב יותר בעבודה, אהיה נחמד יותר, אטייל יותר, אהיה אסרטיבי יותר, אשקיע יותר במי שיקר לי, אהיה בבית יותר, אשמע יותר מוזיקה, אשמור על קשר טוב יותר, אשמח, אעשה יותר ספורט, אעבוד על הקשר עם ההורים, לא אבזבז זמן, אראה יותר סרטים, לא אשתעבד להתמכרויות, אבשל יותר, אנצל את הזמן, אעשה יותר מדיטציה, אקפיד יותר על התזונה, אתמיד יותר עם ההחלטות שלי.

קשה לי להתמיד, קשה לי לכתוב כאן, אני צריך למצוא/להמציא לי מסגרת, אני צריך להצהיר ולהבטיח הבטחות שיכריחו אותי להכנס ולכתוב. הבטחות שכנראה, כמו בעבר, לא אקיים. אבל כנראה שההבטחות הללו שוות בפני עצמן.

2015 נגמרת. אני בן שלושים וחצי. החיים הם אותו הדבר, רצף של אותו_הדבר שנע איתך, מלווה אותך, לא עוזב אותך. אותו_הדבר שעולה איתך לשיאים וגולש איתך לשפלים. אותו_הדבר שמוכר לך ואתה יודע למה לצפות ממנו, כולל להפתעות מוחלטות.

בשבת האחרונה החלטתי לעשות ניסוי עם עצמי.
אני קורא עכשיו, כבר כמה חודשים, ספר נהדר, ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי. הוא מעולה, אני מתמוגג ממנו. הוא לא קצר, בערך 700 עמודים. את השבת התחלתי בעמוד 400 וסיימתי ב-480.
אמרתי לעצמי, אני ממש רוצה להתקדם בו, לסיים אותו, לקרוא ספרים אחרים, להפסיק להתקע. יש לי קצת חופש השבוע. אז הנה אתגר קצר: אם אצליח לסיים אותו עד סוף השנה, כלומר עוד השבוע, אז אכניס את עצמי למסגרת – ספר אחד בשבוע. על אף שזה נשמע ממש קשה. על אף שבדרך-כלל, אני קורא ממש ממש לאט (בעיקר כי אני מתעצל להקדיש לכך זמן). אני יודע שאני יכול, או יכול לנסות לפחות – כבר היו לי תקופות פורות. אז נלך עם זה.

ואם כבר להקשות, אז אחבר את זה למסקנה אחרת שלי – שאני רוצה לכתוב, וכתיבה מצריכה טריגרים, ואחד הטריגרים הכי פשוטים שאני כבר מנוסה בו הוא – ביקורת. לחוות משהו, ולכתוב עליו. ראיתי סרט, קראתי ספר, שיחקתי משחק — לרוב יש לי דעה בנושא וזה אחלה של טריגר לכתיבה.

אז, הלו״ז המוצע הוא: ראשון עד שישי – קריאה. שבת – פוסט ביקורת קצרצר ובחירה של הפריט הבא (המדפים שלי מלאים בספרים ממתינים וספרים שהפסקתי באמצע).

ובהצלחה לי.

תגובה אחת בנושא “שנים ורזולוציות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *