האיש במצודה הרמה, פיליפ ק׳ דיק, 1962
מדינות הציר ניצחו את מלחמת העולם השנייה – גרמניה ויפן מחלקות ביניהן את השליטה במדינות העולם, וארצות-הברית עצמה מחולקת לשניים, המערב בשליטה נאצית והמזרח בשליטה יפנית. אפריקה פחות-או-יותר נמחקה, העבדות חזרה להיות חוקית, והדרגים הפוליטיים בראשות המעצמות מסוכסכים במלחמות כח ואידיאולוגיה שלא משאירות תקווה רבה. העולם ממשיך לפעום ולנוע בדרכו המוזרה בחייהם של הדמויות המרכזיות בספר ואף ששנים עברו מאז תום המלחמה, היא עדיין נוכחת מאוד.
האיש במצודה הרמה הוא מהחשובים בז׳אנר ההיסטוריה החלופית, והוא מקפיד לחקור ולנבור באפשרות הקשה שגורל העולם היה אחר במלחמת העולם השנייה. כשקראתי את קוואליר וקליי שמתרחש בזמן המלחמה התרשמתי מהנקודה הזו בזמן – הדמויות שם חוות את המלחמה כהווה, כמה שקורה מעבר לאוקיינוס ובחדשות, ובשבילם ניצחון הוא בעיקר שאיפה אופטימית. האפשרות של הפסד וכניעה לנאצים היא ממשית ממש ולכן מבעיתה ביותר. מה אם? איך העולם יגיב, כיצד החיים ימשיכו? העלילה של במצודה הרמה נפרשת בצל השאלות הללו. בתוכה נחשף לדמויות ספר אחר, יסתבל החגב, בעצמו ספר היסטוריה חלופית, בעצמו מדמיין עולם אחר, בו בעלות הברית מנצחות, ארצות הברית עצמאית. זיוף בתוך אמת בתוך זיוף.
יותר מכל, הקריאה בהאיש במצודה הרמה לא היתה קלה, מפאת המרווח בין הנושא ובין העלילה של הספר. הנושאים מסקרנים והשאלות מרתקות, אבל העלילה, כך הרגשתי, מרחפת בקלילות מעליהם, חוששת להתעסק בתשובות, רק בליהטוט של עוד רעיונות ותהיות. ההתרחשות המוזרה בספר מתקדמת אט-אט ובכיוונים מוזרים, והמוח של הקורא ממשיך לעבוד ולתהות ולהסתקרן. במובן זה זוהי חוויה מיוחדת – דיק הצליח ליצור ספר שהוא זרז, מאפשר לקורא לעבוד ולחשוב. אבל במיוחד בגלל שנהניתי מהשאלות ומהצורה בה הן נשאלות, הייתי שמח לקבל מהסופר עוד קצת, להבין את דעתו. אני חושב.
האיש במצודה הרמה
מאת פיליפ ק׳ דיק
מאנגלית: שמעון אדף, הוצאת עם עובד, 2011
Goodreads עם עובד